"ויולד בן" - שממנו נברא העולם

"ויולד בן" - שממנו נברא העולם

"ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן. ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'" (ה,כח-כט).

וזו לשון רש"י "ויולד בן - שממנו נבנה העולם".

צריך לברר מהי כוונת המדרש באמרו שמנח נבנה העולם? אם כוונתו, שהאנושות אחר דור המבול יצאה מנח, הרי היא גם יצאה מלמך ומתושלח ומהדורות שמאדם הראשון עד אליהם, שהרי נח הוא מהצאצאים שלהם, ומדוע לגבי למך ומתושלח ושאר הדורות לא כתוב "ויולד בן"?

אפשר

להסביר, שהסיבה היא: כיון שלמך הוליד עוד בנים ובנות חוץ מנח וכולם מתו במבול חוץ מנח, ורק ממנו המשיכה האנושות, לעומת נח, שכל ילדיו חיו לאחר המבול, ולכן כל האנושות מיוחסת לנח וכולם נקראים בני נח. אם האנושות היתה מיוחסת ללמך היה משמע, שכל ילדיו של למך נשארו בחיים והאנושות החדשה יצאה מכל צאצאיו, ולכן התורה מיחסת את כל האנושות רק לנח, שממנו נבנה העולם, כיון שזו ההגדרה המדויקת ביותר.

הסבר נוסף - אמנם האנושות היא מצאצאיהם של למך ומתושלח עד אדה"ר, אבל מכל מקום בזמן דור המבול הקב"ה רצה להשחית את כולם ואז האנושות היתה נמחית לגמרי, ורק בזכות נח הצדיק שמצא חן בעיני ה' כל האנושות הנוכחית ניצלה והמשיכה לשרוד דרך נח, ופרוש המילים "שממנו נבנה העולם" הוא: שבזכות נח נבנה העולם והמשיך להתקיים.

אמנם עדיין צריך להבין מדוע חז"ל לא דרשו כך גם על שת ועל אנוש, הרי גם בהם כתוב כמו שכתוב בנח: בשת נאמר "וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת" (ד,כה), ובאנוש נאמר "ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש" (ד,כו), ומדוע לא דרשו חז"ל שמהם נבנה העולם?

נלע"ד בעזה"י שתי תשובות לשאלה זו: תשובה א' - חז"ל לא דייקו את דרשתם ממה שכתוב "ויולד בן" בלבד, אלא גם מזה, שבפרק ה', כאשר התורה חוזרת על עשרת הדורות שבין אדה"ר לנח היא מזכירה "ויולד בן" רק אצל נח ולא אצל שת ולא אצל אנוש, לעומת שת ואנוש שכתוב בהם "ויולד בן" או "ותלד בן" רק בסוף פרק ד' ולא בפרק ה'. ומזה שהתורה שנתה את נח משאר האנשים בפרק ה', בספירה המקוצרת, דרשו חז"ל לפי שממנו נבנה העולם.

תשובה ב' - חז"ל דייקו ממה שאצל נח כתוב "ויולד בן" ונגמר הפסוק, ורק בפסוק חדש יש המשך "ויקרא את שמו נח...". תוספת באור: קריאת שם מבטאת את מהותו של האיש, ולכן בדרך כלל, וכמו אצל שת ואנוש, מיד לאחר שהתורה כותבת שנולד בן היא כותבת את שמו, ללמדנו על מהותו של אותו האיש, אבל אצל נח היא מסיימת את הפסוק במילים "ויולד בן" ללא שמו של הבן, ולמדנו מכך, שגם מהמילה "בן" נוכל ללמוד על מהותו של הבן הנולד, שממנו נבנה העולם.